קטגוריה: מקורות

ג. עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה שֶׁמְּשִׂיחִין וּמְדַבְּרִין בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, וּמוֹצִיאִין בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת טוֹבִים שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָצֵאת מֵהָרָע שֶׁלּוֹ וְלִזְכּוֹת לְטוֹב אֲמִתִּי

ב. הַדִּבּוּרִים שֶּׁאָדָם מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנָס לָזֶה וּמַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּמֵכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ,

ליקוטי מוהר״ן, חלק השני – תורה כ״ה: ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהינו לקבע לו על – כל – פנים שעה או יותר

השתפכות הנפש מלוקט ומיוסד על הדרך הקדוש הישן, שכל אדם בכל מה שעובר עליו וכל מה שחסר לו הן בצרכיו הגשמיים והן בעבודת השם, על

אך לזכות לזה להכלל בשרשו, דהינו לחזר ולהכלל באחדות השם יתברך, שהוא מחיב המציאות. זה אי אפשר לזכות, כי – אם על – ידי בטול.