האם רבי נחמן המציא את השיטה הזאת או שיש לה מקורות יותר קדומים?

האם רבי נחמן המציא את השיטה הזאת או שיש לה מקורות יותר קדומים?
כפי המובן בדברי גדולי ישראל, שיטת ההתבודדות היא קדומה ביותר, ולא זו בלבד, אלא שהיא הדבר המייחד אותנו ביותר כיהודים. בסיפור קריעת ים סוף כתוב: "ופרעה הקריב… ויצעקו בני ישראל אל ה'" (שמות י"ד, י). ומפרש רש"י: 'תפסו אומנות אבותם. באברהם הוא אומר: אל המקום אשר עמד שם. ביצחק: לשוח בשדה. ביעקב: ויפגע במקום'. והנה, אומנות היא דבר שאדם אמון ורגיל בו, והמובן מלשונם, שתפילת האבות לא הייתה מאורע חד פעמי אלא דבר שבהרגל וחלק מרכזי בעבודתם. וכך מבאר גם רבי נתן את מעלתם וייחודם של עם ישראל, הקרויים "עם לבדד ישכון": "וזהו "הן עם לבדד ישכון", שהם עם קדוש כזה ששוכנים לבדד. שהם מקיימים "לך עמי בוא בחדריך וסגור דלתיך בעדך. חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" (ישעיה כ"ו), שהם מתבודדים בינם לבין קונם ושופכים שיחתם לפניו בכל פעם וחושבים בכל יום על אחריתם וסופם האחרון. ועל ידי זה הם בטוחים מכל צר ואויב ומסטין, כי הם מסתירים עצמם בצל כנפיו יתברך תמיד בבחינת (תהלים ל"ב) "אתה סתר לי", שזהו בחינת "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב" (דברים ל"ג) בחינת "כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני" (תהלים ד'), שעל ידי בחינת בדד בחינת התבודדות על ידי זה שוכן ישראל בטח תמיד. כי מי זה ערב את לבו לגשת אל השם יתברך שהם מסתירים עצמן אצלו יתברך? (ליקוטי הלכות ברכות השחר ה' סעיף פ"ז) הרמב"ם מבאר, שמה שאנו קוראים "התבודדות", הוא בעצם מצוות התורה להתפלל, וכך נהגו כל עם ישראל ממתן תורה ואילך: "מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם". מפי השמועה למדו, שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם". אמרו חכמים: אי זו היא עבודה שבלב? זו תפילה. ….חיוב מצווה זו כך הוא – שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחינה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו, כל אחד כפי כוחו. אם היה רגיל, מרבה בתחינה ובקשה. ואם היה ערל שפתיים מדבר כפי יכולתו ובכל עת שירצה …וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא" (רמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א', הלכות א', ב', ג') גם גדולי האחרונים מדברים על חיוב הנהגה זו."ההתבודדות היא אחת הנכבדות שבין המידות התרומיות, והיא דרכם של גדולי הצדיקים, ובאמצעותה הגיעו הנביאים לידי התגלות", כותב רבי אברהם בן הרמב"ם ("המספיק לעובדי השם" פרק "ההתבודדות") "ראוי לכל ירא אלוקים למעט בעסקיו ולהיות רעיוניו נחים ולקבוע עיתים להתבודד בחדריו, ולחפש דרכיו ולחקור, ולשפוך שיח, ולשאת תפילה ורינה, ולהפיל תחינה" (רבינו יונה ב"שערי תשובה", שער השני, דרך החמישית) "סגולה קלה לרפואת הנפש היא ההתבודדות. כי לעיתות רצון יפרוש עצמו למקום מיוחד וישא עיניו למרום"… ("ספר חרדים" בשם רבי יוסף סאגיס ורבינו יצחק דמן עכו). "כל הצרות הבאות עלינו שאיננו ניצלים מהן המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקדוש ברוך הוא, בוודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם. ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה שלש פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפילות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומק הלב". (ה"חפץ חיים", "ליקוטי אמרים" פרק י' עמ' מ"ז) וכן חותם סוגיה זו רבי נחמן מברסלב: "עיקר כלי-הזין של האיש הישראלי הוא התפילה, וכל המלחמות שצריך האדם לכבוש, הן מלחמות היצר הרע, הן שאר מלחמות עם המונעים והחולקים (מעבודת השם), הכול על ידי התפילה ומשם כל חיותו. על כן מי שרוצה לזכות לקדושת ישראל באמת, צריך להרבות בתפילות ובקשות ושיחות בינו לבין קונו, כי זה עיקר כלי הזין לנצח המלחמה' (קיצור ליקוטי מוהר"ן ב' אות א').