(פורסם במקור באתר ״כיפה״)
האם התבודדות היא "מדיטציה יהודית"?
תוכן התשובה:
מדיטציה, בהגדרתה המקובלת, עוסקת בהגנה על התודעה מעומס המידע של הגירויים החיצוניים. צורת ההגנה היא ניתוק זמני של התודעה מן החושים ובאופן כזה יצירת הרגעה לתודעה. לאחר ניתוק התודעה (או במקביל לה) מתחיל השלב הבא, של חיבור למציאות רוחנית וגבוהה יותר, שהתודעה הרגילה בדרך כלל לא נחשפת אליה.
לפי ההגדרה הזו, קיימת גם "מדיטציה יהודית", כלומר שיטה יהודית לניתוק ההכרה מן החושים וחיבורה לעולמות עליונים. וכפי הנראה שיטה זו אכן מתאפשרת במסגרת תרגול ההתבודדות, כפי שנראה להלן.
ישנו פרק שלם בו עוסק רבי אברהם בן הרמב"ם במעלת ההתבודדות: "ההתבודדות היא אחת הנכבדות שבין המידות התרומיות, והיא דרכם של גדולי הצדיקים, ובאמצעותה הגיעו הנביאים לידי התגלות", ולאחר מכן הוא כותב: "ולא עוד אלא שהיא היא ההתגלות עצמה". בתיאור הדרך לזכות לאותה התגלות, כותב שם רבי אברהם: "ומדרגה זו תושג על ידי ביטול פעולתו של החלק המרגיש מחלקי הנפש, כולו או רובו… ועל טיהור הלב והמחשבה מכל דבר זולתו יתעלה". ("המספיק לעובדי השם" פרק "ההתבודדות")
מתוך דברים אלו, ומתוך שאר דבריו שם, מתחוורת בהחלט תמונה של עבודה רוחנית שמסוגלת לנתק את האדם מן המציאות המוחשית ולחבר אותו לרבדים עמוקים הרבה יותר.
גם ב"ליקוטי מוהר"ן" אנחנו מוצאים קשר מפורש בין עבודת ההתבודדות לבין שינוי התודעה הרוחנית, וכך כותב רבינו (תורה קנ"ו ב"ליקוטי מוהר"ן): "כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקודש".
וכן כתב החיד"א ("עבודת הקודש" ציפורן שמיר אות י"ג) "שורש הכל – התבודדות. כי הוא עניין נשגב, גדול ורם לזכות לסדר קדושה. ואיתנח סימנא מרבוותא קדמאי (והונח סימן לכך מרבותינו הראשונים) "בד קודש ילבש", הכוונה "בד", שהוא מתבודד – אז "קודש ילבש".
וכן מובא ב"טור" (אורח חיים סימן צ"ח): "וכך היו עושין חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונים בתפילתן, עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה".
חשוב לציין, כי שיטות המדיטציה הרווחות היום לקוחות מתורות הגויים.
שם, על פי רוב, משתמשים לצורך חיבור זה בשיטות טמאות של עבודה זרה, שעל ידן אמור המודט לחבור לכוחות או ישויות אלו או אחרות, ושיטות אלו פסולות ומזיקות לנפש, גם אם טורחים להציג אותן כ"נייטרליות".
בשיטות מדיטציה של הגויים המטרה, על פי רוב, היא להשתמש באותם כוחות לצרכו ולהנאתו של האדם (רגיעה, עוצמה אישית וכדומה) ואילו מטרת ההתבודדות היא: "להתקרב אליו, לעבודתו באמת", כפי שכותב רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה כ"ה), הווה אומר לא רק לחוות את קירבתו ("להתקרב אליו") אלא גם ובעיקר – "לעבודת באמת".
המטרה שלנו – לשרת אותו, ולא שהוא ישרת אותנו ואת צרכינו (כמובן שיש להתבודדות גם רווחים אישיים שונים ורבים, אבל הכניסה הטהורה והמדויקת לעולם ההתבודדות, צריכה להיות, בסופו של דבר – למענו, מקור הטוב ולא למעננו).
ולא רק המטרה שונה בתכלית. גם הדרך אחרת.
הם – משתמשים במילים או פעולות שמקורן בטומאה ובאמצעותן שורה על האדם כוח טומאה, ואילו אנו משתמשים במילים או פעולות שמקורן בקדושה ובאמצעותן שורה על האדם כוח קדושה.
כמובן שאי אפשר להקיף ולבאר בנושאים עדינים אלו על רגל אחת. הבאנו רק בקיצור נמרץ את ההבדלים בין דרכנו היהודית להתקשר לעולם הרוחני ובין דרכם של הגויים, וראינו שאכן יש בשיטת ההתבודדות גם את הצד הגבוה של התנתקות מגירויים חיצוניים וכניסה לעולם גבוה וקדוש יותר, עד לדרגות של התגלות ממש.
התשובה התקבלה מהרב ארז משה דורון,
ב בסיון התשעב, 23 במאי, 2012
